איך את מרגישה?...
את גם שמה לב שמשהו 'לא בריא' עובר עלינו?…
לא הכי נעים לשמוע. אנחנו מעדיפות טפיחות על השכם,
מדליות של זהב ולהרגיש טטטטוב עם עצמנו.
אבל, בואו נודה: האם אנחנו באמת 'מרגישות טוב'?...
טוב… בואו נדייק-
ב''ה, אנחנו מרגישות טוב, בדרך כלל...
משתדלות לעשות חובתנו בעולמנו, גם כשלא קל, וזה עצמו מתכון בטוח להרגשה טובה על הלב.
רובנו יצאנו מהעבודה לחופשה קצרה/ארוכה - וזה (אמור) לעשות לנו הרגשה מצויינת…
אבל עם הכל, ברגעים של אמת, ככה, כשאנחנו מנסות לטפס במעלה המסלול (טוב, לא ניסחף, במעלה המדרגות) אין משהו שמרגיש לנו 'לא סוחב'?...
זה תקין?
זה מתאים לאג'נדה שלנו?
לכל אחת ואחת יש בטטטוח מלא תוכניות עד ל'פנסיה' ולאחריה.
זה נורמלי שאנחנו בנות כ' כמו בנות ק' ?...
זה מחיר שתכננו לשלם?
מתוך דעה צלולה והכנה מקסימלית, הגענו לכאן - לשולחן המשרדי שלנו.
עברנו הכשרה מקצועית,
הקמנו לעצמנו חממה רוחנית
משתדלות לטפל בהעצמה שתאפשר לנו לנהל ולהתנהל נכון את החיים,
אבל… האם לא קצת (?) הזנחנו את חובותינו הבריאותיות :(
כמה מאיתנו 'קפואות' מול מחשב רוב שעות היום?
כמה מאיתנו 'טסות' לעבודה בלי לחשוב שניה על מה יזין אותם במהלך השהות הממושכת הזו?
כמה מאיתנו דוחות מיום ליום, משבוע לשבוע, ומשנה לשנה ביקורות תקופתיות חשובות?
התשובה על הכל: המון מאיתנו! (אם לא רוב מוחלט…)
ומאידך…
כמה מאיתנו מקיימות את דברי הרמב"ם (בהלכות דעות פ"ד):
"הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי הבורא...
לפיכך צריך האדם להרחיק עצמו מדברים המאבדין את הגוף
ולהנהיג עצמו בדברים המבריאים והמחלימים"...
כמה באמת? התשובה עצובה…
היו המון פניות שלכן לעורר את הנושא הזה, אבל אני קצת… גררתי רגלים…(תרתי משמע!)
עד… עד שהגיע האיתות משמים:
תפסה אותי פריצת דיסק איומה בעוצמתה ומשתקת לגמרי,
ככה… בדיוק בשיא ההכנות של כנס שבועות
ו… פתאום קלטתי כמה אי אפשר להתעלם מ-"העגלה המסיעה אותנו"...
(אני יודעת שאלו כאבים פסיכולוגיים ותסמיני לחץ וכו'... מודה. אולי גם בזה נטפל מתישהוא :)...)
אבל, האם פעילות גופנית סדירה,
היא לא ההשתדלות הראויה והמתבקשת לאישה היושבת כל היום בMODE של 'הרס גב'?....
מה? רק הרכב שמסיע אותנו בדרכים דורש טיפול 10,000?
ומי ש'מסיע אותנו' לאורך כל היממה יכול להישאר כל כך לא מטופל???....
נזכרתי במיילים של הבנות שביקשו לעורר מודעות לבריאות,
במספר הענק של הבנות שהצביעו בזמנו בסקר על 'בריאות' כנושא משנה חשוב,
ובנקיפות המצפון המציקות, כאישה עובדת שתממממיד יש דברים יותר חשובים על סדר היום:(
והחלטתי 'ללכת על זה' (וללכת באופן כללי…)
החלטנו בצוות, בלי נדר ובעזרת ה' יתברך, לחזק יחד נקודות 'חלשות' שמקורן בסביבת העבודה הבעייתית שלנו…
אנחנו ניגשות לנושא מתוך הבנה והכרה של חיזוק הגוף כדי שיוכל להמשיך ולשרת אותנו במסירות.
לכל אחת ואחת מאיתנו יש ב"ה הממממון תוכניות לחיים ואין לנו אלא: "להנהיג עצמו בדברים המבריאים והמחלימים" זה לא קל אבל יחד זה יהיה בעז"ה גם יותר קל וגם… הרבה יותר מהנה!
אל דאגה!
נטפס יחד… ובאופן מדורג
ונעשה את זה מתואם ומרוכך-
נתחיל הפעם בגיל הרך
שיהיה לכן לבריאות!
לאה