כשפרעה, סמל החיצוניות והניתוק מהחיבור הפנימי, שואל את משה רבינו "מי ומי ההולכים", הוא לא מתכוון לשאול "מי ילך", הכלי יקר מאיר את עיננו במהלך נפלא שמרומם לנו את כל חיי היומיום שלנו:
הוא מתכוון להגיד לו: הלו… ת'סתכל בעולם סביב ותראה איך מקובל "לעבוד אלוהות", יוצאים הגברים, הולכים, מתקתקים 'הקרבה' וחוזרים לאוהל… מה כל הסיפור הזה שאתם רוצים לעשות?

ועונה לו משה רבינו: אצלנו, עבודת ה' זה משהו שונה ממה שאתה מכיר ורואה אצל האחרים… אצלנו זאת עבודה של "חג ה' הוא לנו" - זה חיבור עמוק עם העבודה - בכל המהות והעצמיות שלנו

הגברים הולכים, עם המשפחה, עם הילדים, עם הבקר והרכוש עם הכל -

זו עבודה שמשתפת את כל ההויה שלנו-

כי זה החיים בעצמם. לא מס חיצוני ל'ריבון'...

זאת לא 'עבודה' - זה 'חג ה' לנו'!!!

וזוהי בעצם "עבודת החיים" המאתגרת שלנו:

להפוך את "העבודה" ל"חג ה' הוא לנו"

כי בניגוד למליוני האנשים שנוהרים מידי יום לעבודה, אנחנו יוצאות ל"עבודת ה'"!

ה'עבודה' שלנו היא לנסות ולהתחבר לנקודה הפנימית העמוקה, המחברת את פעולות היומיום המשרדיות שלנו - לבית ולחיים. להבין שאלו לא סתם "מטלות מיותרות ומעצבנות" אלא חלק ממארג מופלא של "כתר יתנו לך כל צבא מרום"

הלוואי ונזכה באמת לחוש שהעבודה מחוברת לעצמי העמוק והמחובר לאלוקים שלנו

ולא חלילה משהו חיצוני ומנוכר בבחינת "העבודה הזאת לכם"...

שבת שלום ומליאת הטענה לעוד שבוע עבודה שממתין לנו בפתח:)

לאה